רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן נולד בא' ניסן תקלב (1772) בעיר מז'יבוז' שבאוקראינה, לאביו שמחה ואימו פייגא.
רבי נחמן הינו נינו של הבעל שם טוב הקדוש מייסד תנועת החסידות וגדל בביתו בעיר מז'יבוז'.
מגיל צעיר נשם והתחנך על תורת החסידות, על עבודת הלב והשמחה ואהבת כל אדם מישראל.
בגיל 13 התחתן ועבר לגור עם חמיו בעירה אוסיאטין שבמזרח אוקראינה.
בספר שבחי הרן כתוב כי נהג לשוט בסירה קטנה בנהר עד למקום שאין רואים אותו ושם להתפלל ולהתבודד.
כבר בתקופה זו בהיותו צעיר מאד התחילו להתקרב אליו תלמידים בינהם גם תלמידי חכמים המבוגרים ממנו בהרבה שנים.
כשהיה בן 18 נפתר חמיו והם עזבו את העייירה ועברו לעיר מדודיווקה. כאן התפרסם יותר ותלמידים רבים הצטרפו אליו.
בגיל 30 עבר עם משפחתו לעיר ברסלב על שמה נקראת החסידות ושהה שם שמונה שנים.
שם גם פגש לראשונה את תלמידו המובהק רבי נתן מנמירוב שהיה אז בן עשרים ושתיים. עליו אמר: "ברוך השם שהזמין לי אחד, רך בשנים שאפילו דיבור אחד מדיבורי לא יהיה נאבד עוד" (חיי מוהר"ן שסז) ובאמת רבי נתן כתב כמעט את כל התורות, השיחות והסיפורים של רבי נחמן. שיחות וסיפורים אלו נאספו בספריו ליקוטי מוהר"ן, שיחות הר"ן וסיפורי מעשיות.
בקיץ תק"ע הגיע רבי נחמן לעיר אומן. שם שהה חמישה חודשים עד שגופו נכנע למחלת השחפת בה חלה ונפטר כשהוא בן 38 שנים בלבד.
משנתו של רבי נחמן נוגעת כמעט בכל תחומי החיים ועבודת השם.
הוא שם דגש רב על ההשתוקקות והכיסופים לטוב ועל מעלת הרצון ועבודת השם בתמימות ובפשיטות. ייחס חשיבות רבה לעבודת הלב. לניגון, לריקוד ולשמחה.
שני נושאים מהווים עמודי תווך בדרכו: ההתבודדות ועבודת ההתחזקות.
אמר "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה יותר מן הכל. דהיינו, לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו" (ליקוטי מוהר"ן תנינא כה).
רבי נחמן עצמו הירבה להתבודד כבר מגיל צעיר ביערות ובשדות והנחה את תלמידיו לדבר עם השם יתברך "כמו עם חבר טוב אמיתי".
בעבודת ההתחזקות בולטת בעיקר התורה הנקראת "אזמרה". תורה רפב בליקוטי מוהר"ן בה מדבר רבי נחמן על הצורך הגדול לדון כל אדם לכף זכות וגם את עצמינו, וע"י כך לזכות לשמחה:
"דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב" ועוד כותב שם: "וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו. כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד ולהרחיק העצבות מאד מאד".
לפני הסתלקותו לקח רבי נחמן שני עדים והבטיח בפניהם כי "גם אם ימלאו ימיו, אזי לאחר הסתלקותו... מי שיבוא על קיברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים (הנקראים "התיקון הכללי") וייתן פרוטה לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן קמא)